הצעת חוק יסוד: השירות למדינת ישראל

מטרת החוק

מטרתו של חוק יסוד זה לעגן את השירות למדינת ישראל כערך יסוד של המדינה, לבסס את ערכי הערבות ההדדית, הסולידריות הלאומית, ההגנה על המולדת והאחריות המשותפת, ולהבטיח את מחויבותה של המדינה להוקיר, לחזק ולתעדף את ציבור המשרתים ובני משפחותיהם.

1.עקרונות יסוד

1. (א)השירות למדינת ישראל הוא מערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
2. (ב)השירות למדינה, ובכלל זה השירות בצבא ההגנה לישראל, בכוחות הביטחון ובשירותים נוספים שנקבעו בחוק, מבטא את ערכי הערבות ההדדית, הסולידריות הלאומית, האחריות המשותפת והמחויבות להגנת המדינה ואזרחיה.
3. (ג)הגנת המדינה, שמירת ביטחונה והבטחת קיומה הן אחריות משותפת של אזרחי ישראל, בהתאם לחוק וליכולתו של כל אדם.

2.חובת המדינה

המדינה תפעל לעידוד, לחיזוק ולטיפוח ערך השירות למדינת ישראל ותנקוט אמצעים לקידומו, להוקרתו ולהבטחת מעמדו כערך לאומי וחוקתי.

3.מעמד המשרת

המדינה תכיר במשרתים ובבני משפחותיהם כאוכלוסייה בעלת תרומה לאומית ייחודית, ותפעל להבטחת מעמדם, רווחתם וזכויותיהם.

4.עדיפות למשרתים

לשם הוקרת תרומתם הייחודית של המשרתים למדינת ישראל, רשאית המדינה לקבוע בחוק או מכוח חוק הסדרי עדיפות והעדפה למשרתים ולבני משפחותיהם, ובכלל זה בתחומי:

1. 1.דיור.
2. 2.חינוך.
3. 3.השכלה גבוהה.
4. 4.תעסוקה.
5. 5.שירות המדינה.
6. 6.מיסוי.
7. 7.בריאות.
8. 8.רווחה.
9. 9.שירותים ציבוריים.
10. 10.מענקים, מלגות ותמיכות.

5.בני משפחות המשרתים

המדינה תפעל לצמצום הפגיעה בבני משפחותיהם של משרתים הנובעת מן השירות, ותקדם אמצעים שיבטיחו את רווחתם, יציבותם הכלכלית ושילובם בחיי העבודה, החינוך והקהילה.

6.קידום ערך השירות

מערכת החינוך, צבא ההגנה לישראל, מוסדות המדינה ורשויותיה יפעלו לחינוך, לעידוד ולהעמקת ערכי השירות, האחריות הלאומית, הערבות ההדדית והמחויבות להגנת מדינת ישראל.

7.פרשנות

כל דין יפורש, ככל הניתן, באופן העולה בקנה אחד עם הוראות חוק יסוד זה ועם ערכי השירות, ההגנה על המדינה, הסולידריות הלאומית והערבות ההדדית.

8.שמירת דינים

אין בהוראות חוק יסוד זה כדי לגרוע מתוקפו של כל דין אחר, אלא להוסיף עליו ולהנחות את פרשנותו ואת יישומו ברוח ערכי חוק יסוד זה.

דברי הסבר

מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, אשר קיומה, ביטחונה וריבונותה נשענים על מחויבותם של אזרחיה להגנתה, לשמירת עצמאותה ולהבטחת עתידה.

מאז הקמת המדינה נשאו דורות של אזרחי ישראל באחריות להגנת המולדת, תוך הקרבה אישית, משפחתית וכלכלית. שירותם של חיילי צבא ההגנה לישראל, משרתי המילואים, אנשי הקבע, אנשי כוחות הביטחון וכלל המשרתים מכוח הדין, הוא הביטוי המובהק ביותר לערכי הערבות ההדדית, הסולידריות הלאומית והאחריות המשותפת שעליהם מושתתת החברה הישראלית.

ערכים אלה אינם רק יסודות חברתיים ומוסריים; הם מהווים תנאי מוקדם לקיומה של מדינת ישראל, להגנת חיי אזרחיה, לשמירת ריבונותה ולאפשרות לממש את כלל ערכיה הלאומיים והדמוקרטיים.

גם מקורות המשפט העברי מעמידים את ערך האחריות הציבורית וההגנה על הזולת במרכז. חז״ל קבעו כי "כל ישראל ערבים זה בזה" (תלמוד בבלי, מסכת שבועות לט ע״א), ובכך עיגנו את אחריותו של כל יחיד לשלומו של הכלל. התורה מצווה "לא תעמוד על דם רעך" (ויקרא י״ט, ט״ז), ומטילה חובה מוסרית לפעול להגנת חייו של הזולת. במשנה נאמר כי "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא" (משנה, מסכת סנהדרין, פרק ד׳, משנה ה׳), ובתלמוד נקבע העיקרון "הבא להורגך השכם להורגו" (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין עב ע״א), המבטא את זכותו וחובתו של אדם ושל ציבור להגן על חייהם מפני המבקשים לפגוע בהם. אף דיני המלחמה שבתורה, ובראשם הפסוק "כי תצא למלחמה על אויביך" (דברים כ״א, י׳), מלמדים כי ההגנה על העם ועל המדינה היא חלק בלתי נפרד מן המסורת היהודית.

אין באמור כדי לגרוע מחשיבותם של ערכים לאומיים אחרים ובהם לימוד התורה, שהיו ועודם מאבני היסוד של העם היהודי לאורך הדורות. ואולם, במדינה ריבונית, המופקדת על ביטחונם וחירותם של אזרחיה, ההגנה על המדינה והנכונות לשאת באחריות לביטחונה הן תנאי יסוד המאפשר את מימושם של כלל הערכים האחרים.

לאורך שנותיה של המדינה הכירה החקיקה בתרומתם הייחודית של המשרתים באמצעות הסדרים פרטניים בתחומי התגמולים, הזכויות והרווחה. ואולם, עד כה לא עוגן במישור החוקתי מעמדו של השירות למדינה כערך יסוד המחייב את כלל רשויות השלטון.

לפיכך מוצע לעגן בחוק יסוד את ההכרה כי השירות למדינת ישראל, ובכלל זה השירות בצבא ההגנה לישראל, בכוחות הביטחון ובשירותים נוספים שייקבעו בחוק, הוא מערכי היסוד של מדינת ישראל ומהווה ביטוי לערבות ההדדית, לסולידריות הלאומית, לאחריות המשותפת ולהגנה על המולדת.

עוד מוצע לקבוע כי המדינה מחויבת להוקיר, לחזק ולעודד את ערך השירות, וכי היא רשאית ואף מוסמכת להעניק למשרתים ולבני משפחותיהם מעמד מיוחד והעדפה בתחומים שייקבעו בחוק, ובהם דיור, חינוך, השכלה גבוהה, תעסוקה, מיסוי, בריאות, רווחה ושירותים ציבוריים. הכרה זו מבוססת על תרומתם הייחודית של המשרתים לביטחון המדינה ועל המחירים האישיים, המשפחתיים והכלכליים הכרוכים בשירותם.

הצעת חוק יסוד זו מבקשת לעגן לראשונה במדרג החוקתי של מדינת ישראל את עקרון היסוד שלפיו השירות למדינה והנכונות לשאת באחריות להגנתה אינם רק חובה אזרחית, אלא ערך חוקתי מכונן, המשקף את אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ואת מחויבותה להבטיח כי סדרי העדיפויות הלאומיים יהלמו את תרומתם של הנושאים באחריות להגנתה ולקיומה.

בהתאם לכך, מוצע לקבוע כי כל רשות מרשויות השלטון תיתן משקל לערכי השירות, ההגנה על המדינה, הערבות ההדדית והסולידריות הלאומית במסגרת הפעלת סמכויותיה ובפרשנות הדין, וזאת מתוך הכרה כי ביטחונה של מדינת ישראל הוא התשתית ההכרחית למימוש כלל זכויות האדם, ערכיה הלאומיים וחירויותיה הדמוקרטיות.