יוזמת שדולת המשרתים לפתרון משבר הגיוס

משבר הגיוס מציב איום ממשי על היציבות הביטחונית והחברתית של מדינת ישראל. הצבא נשען במידה רבה על מערך המילואים, שסובל משחיקה הולכת וגוברת, ולקראת קריסה המהווה סיכון ממשי לביטחון המדינה. עצימות המילואים הנדרשת מחיילי המילואים ומשפחותיהם גוררת מחירים כבדים בכל תחומי החיים, אשר מאיימים על יכולתם להמשיך במשימת ההגנה על המדינה לבדם. כדי לעמוד באתגרי הביטחון הנוכחיים והצפויים של מדינת ישראל, יש להפחית את העומס על צבא המילואים ולשם כך לגייס לסדיר חיילים נוספים רבים, ולוחמים בפרט.

המתווה נכתב בשיתוף פעולה בין חרדים, חילונים וציונות דתית, שהבינו שהויכוחים על העקרונות, חשובים ככל שיהיו, אינם מביאים לתוצאות רצויות בשטח ולשינוי הנדרש. השיח הציבורי והפוליטי סביב סוגיית הגיוס מתנהל כיום בצורה מתנגחת ומפלגת, המתמקדת במחלוקות עקרוניות במקום בפתרונות מעשיים. שיח זה אינו מאפשר התקדמות, ומשאיר את החברה הישראלית במבוי סתום, ללא מענה לצרכים הביטחוניים הקריטיים של המדינה, וללא תקווה לחוסן חברתי, שאף הוא מרכיב הכרחי ליכולתנו לנצח ולשמור על בטחון מדינתנו ומשפחותינו, בהווה ובעתיד.

בסיס ההסכמה הינו שילוב של הכרה בעקרון הוקרת משרתי צה״ל - בדגש על מערכי הלחימה, ועקרון לימוד התורה - כערך ליבה במדינת ישראל.

המטרה - שיתוף המגזר החרדי במשימת ההגנה על המדינה, מבלי לוותר על ערכיו, תוך יצירת תמריצים כלכליים, חברתיים ותרבותיים המעודדים גיוס לצה״ל.

הצעתנו היא להעמיד מימוש מטרה זו על 5 רגליים עקרוניות וקריטיות:

1.מספרים

מתווה הגיוס שייכתב, חייב להציב רף גיוס שיהיה רלוונטי לצרכי הביטחון הנוכחיים והעתידיים ובמסגרת זמן המתאימה לעת מלחמה מרובת גזרות: הצעתנו היא רף מינימלי של 50% ממחזור הגיוס בני 18-21 כבר בתשפ״ז, שהם 7,000 חיילים.

פטור משירות ינתן באופן גורף לכלל האוכלוסיות עד 3% ממחזור גיוס ובהתאם לתנאים וקריטריונים תואמים הגדרה; ספורטאים מצטיינים, לומדי תורה מצטיינים וכו׳.

יחד עם זאת, יש להקפיד שהיעדים יהיו ישימים ולא יישארו כמספר על הנייר. בכדי לצלוח את מה שעד היום כשל, אנו מציעים לאפשר לצה״ל שיקול דעת לתעדף את סדר הוצאת הצווים והגיוסים לפי שיקולי אפקטיביות ויעילות. כך, תתאפשר הגעה ליעדי גיוס גדולים יותר בפועל ויצירת אמון בין החברה החרדית לצה״ל. פטוריסטים מכל סיבה לא ימדדו בהגעה ליעד.

יודגש כי התחולה חייבת להיות מיידית, החזרת תקציב המוסדות וההטבות לפרט מהמדינה תיעשה עם התגייסות לצו ראשון בהיקף הרף המינימלי המוגדר לכל שנה בהתאמה.

כמו כן, במקביל לגיוס המיידי, מתבקש להפעיל באופן מיידי את תהליכי הגיוס השוטפים, כך שלא יווצר מצב ש"הבריכה" החרדית גדלה.

2.חובת התייצבות, בחירת מסלול שירות ותמריצים אישיים ומוסדיים ("התליית הטבות")

בחירת מסלול שירות – יש לזמן את כלל הצעירים החרדים להליך צו מלא עד פרופיל, ההשלכה על מי שלא יתייצב הינה שלילת כלל ההטבות והתמיכות מהמדינה, אי אפשרות להגיש מועמדות לעבודה בשירות המדינה ותהליך השתמטות על פי החוק. מומלץ לאמץ מנגנון זה המרחיב את הסנקציות למשתמט כלפי כלל האזרחים שלא מתייצבים לגיוס ולהגביר את האכיפה על פטור נפשי ורפואי. פטור נפשי ינתן רק לאחר גיל 22, עד לגיל 22 ההיבט הנפשי יהווה דיחוי לשנה.

לאחר קביעת פרופיל, צה״ל מוסמך לאפשר למלש״ב בחירה בין שני מסלולים:

מסלול גיוס מותאם - מאפשר גיוס בשיבוץ רגיל, או גיוס שמבטיח שמירה על אורח חיים חרדי ומשלב באופן משמעותי לימוד תורה במהלך השירות.

• השלכות הבחירה של מסלול גיוס מותאם יהיו קבלת הטבות מלאות מהמדינה (מסלול זה תקף אך ורק לשלושת השנים הראשונות, לצורך מימוש עיקרון התהליכיות, והטמעה מדורגת, ראה תרשים מצורף).

מסלול לימוד תורה (דח״ש) – מסלול של דחיית גיוס ולימוד תורה מלא, בכפוף לעמידה ביעדי גיוס.

• השלכות הבחירה במסלול לימוד- תלויות בהיקפי הגיוס של המגזר החרדי -
  • 1.בהינתן וצה״ל והמגזר החרדי יעמדו ביעדי הגיוס - אי קבלת "הטבות למשרת" מהמדינה, שינוי שיטת הדירוג לתמיכות קיימות מהמדינה.
  • 2.במידה ולא יעמדו ביעדי הגיוס - הקפאה מלאה של כלל הטבות לפרט מהמדינה והקפאה של תקציב המוסדות התורניים עד להגעה ליעד הגיוס.

בהגעה לגיל 23 חלון האפשרויות לקראת סגירה. על המועמד להחליט האם הוא מתגייס למסלול הגיוס המותאם, או פועל בדרך אחרת. (לומד תורה, יוצא לעבוד) במידה והמועמד לא התגייס לשירות המדינה, הוא לא יקבל הטבות למשרת מהמדינה. ניתן לשקול מנגנון של שלב ב׳ לוחמים שמשלב גם שירות מילואים, ולקבל חלק מהטבות המשרת במסלול זה. מנגנון התליית ההטבות מתבצע לכל אזרחי המדינה שלא שרתו את המדינה.

3.תמריצים ל"עשה טוב" עבור מי שמשתלבים ומקדמים שילוב חרדים בצה״ל

מתווה הגיוס שייכתב, חייב להציב רף גיוס שיהיה רלוונטי לצרכי הביטחון הנוכחיים והעתידיים ובמסגרת זמן המתאימה. כיום, יותר משתלם לצעיר חרדי להישאר מחוץ למסגרת הצבאית מבחינה כלכלית וחברתית. לא ניתן לקדם השתלבות של חרדים בצה״ל מבלי לטפל בתמריצים שמובילים אותם נכון להיום להמשיך להימנע משירות.

א. הטבות אישיות:

ההטבות, הישירות והעקיפות, שהמדינה מעניקה כיום, יתעדפו את המשרתים, ולוחמים ביתר שאת. (ראו נספח א׳ - הטבות כלכליות המותלות בשירות). הטבות ותמריצים לא יינתנו למי שאינו משרת, זכויות מינימליות יינתנו עבור האחוזים הבודדים אשר קיבלו באופן חוקי פטור משירות.

כמו כן יש לייצר הטבות נוספות למתגייסים: בניית סל תמריצים משמעותי למתגייסים לצה״ל, הכולל תמיכה כלכלית, מימון תואר ולימודים מקצועיים והכשרה לשוק העבודה.

ב. הטבות נוספות לארגונים ומוסדות המגייסים חרדים לצה״ל:

• מתן הטבות תקציביות לישיבות הסדר חרדיות, מכינות חרדיות, מסגרות תמיכה וליווי למלש״ב החרדי.

4.יצירת מנגנוני פיקוח הדוקים

אפקטיביים, שיבטיחו את יישום החוק והצלחת התהליך.

1. א.ועדת פיקוח על צה״ל ועל מסלולי חרדים בצה״ל בראשות אלוף במיל׳ שתפקח על עמידה ברף הגיוס המינימלי וביעדי הגיוס המעוגנים בחוק.
2. ב.ועדה מייעצת חרדית־צבאית לביצוע התאמות הנדרשות לקליטת חרדים ושילוב החרדים בצה״ל, ושמירה על קיום התנאים לשמירת אורחות החיים החרדיים בתוך צה״ל.
3. ג.שינוי מנגנון הפיקוח על ישיבות חרדיות - באופן שיאפשר איתור כל מי שלא לומד. מפקח שמגיע באופן יומיומי לחדרי הלימוד בישיבות. במקביל למנגנון כירטוס שעות. קנסות גבוהים על דיווח שווא, והצהרת שווא על תלמידים שאינם לומדים.
4. ד.הקמת מנהלת שירות ישראלי, שתהיה גוף ביצועי האחראי על מיון וגיוס כלל המלש״בים. ליווי המשרתים, רתימה וחיבור מנהיגים, רבנים, הורים ומשפחות, ותמיכה בשירות.

5.שקיפות ציבורית: צה״ל יחויב לפרסם נתוני גיוס ונתוני פטור (מפולחים לפי סוגי הפטור), לטובת שקיפות ואמון הציבור.

סיכום

היוזמה שואפת לקדם שיח ציבורי פרגמטי אשר מניח את המחלוקות העקרוניות בצד, ושם במרכז את הצרכים הביטחוניים. היא מניחה עקרונות לתהליך גיוס אפקטיבי המבוסס על תמריצים אישיים וכלליים, אשר יכולים להתקבל על דעת כל הצדדים ולסלול את הדרך לשילוב רחב היקף של חרדים בצה״ל.

נספח א- הטבות כלכליות מהמדינה אשר יותלו בשירות בצה״ל

ליצירת קשר עם שדולת המשרתים: weserve.lobby@gmail.com