מעמד המגזר המשרת – הצעה לאוגדן חקיקה

1.פתח דבר

המגזר המשרת הוא ציבור האזרחים המחזיק את ביטחונה, כלכלתה, חוסנה החברתי וערכיה הציוניים של מדינת ישראל. ציבור זה משרת בשירות צבאי או אזרחי־ביטחוני, עובד, משלם מסים, מתנדב ופועל מתוך אחריות וערבות הדדית.

פערים מתמשכים בהשתתפות בשירות, בעבודה ובתשלום מסים מעמיקים את הלחץ המוטל על ציבור המשרתים ועלולים לשחוק את המוטיבציה לשירות, את תחושת השותפות ואת האמון במוסדות המדינה. לאורך זמן, מציאות זו מסכנת את יכולתה של ישראל לשמר ביטחון, יציבות כלכלית ולכידות חברתית.

בתוך ציבור זה נדרשים משרתי המילואים להתייצב פעם אחר פעם, לעיתים תוך פגיעה ברציפות התעסוקתית, בחיי המשפחה ובהתפתחות האישית. הרחבת הצבא הסדיר והפחתת התלות במערך המילואים הן יעד לאומי מרכזי. לצד זאת, כל עוד המדינה נדרשת לשירות מילואים בהיקף משמעותי, עליה להכיר במאפייניו הייחודיים ולהבטיח למשרתים ולבני משפחותיהם מעטפת יציבה, מדורגת וארוכת טווח.

אוגדן זה מציג תפיסה כוללת לעיגון מעמד המגזר המשרת באמצעות תמריצים, התאמות רגולטוריות והטבות מבניות. ההצעות נשענות על עקרונות של שוק חופשי, התערבות תקציבית ממוקדת, ודאות ארוכת טווח וזכאות המבוססת על שירות. אין מדובר במענקי הוקרה נקודתיים, אלא במענה לכשלי שוק ולעיוותים מערכתיים הנוצרים כתוצאה מהשירות שהמדינה מחייבת או מבקשת מאזרחיה.

הצעדים בתחומי התעסוקה, הבריאות, האקדמיה, המיסוי, הדיור, האשראי, התחבורה, החינוך והמעטפת המשפחתית נועדו ליצור התאמה ברורה בין שירות ותרומה אזרחית לבין מדיניות המדינה; לחזק את המוטיבציה להמשיך לשרת; ולהרחיב את מעגל המשרתים לטובת ביטחונה, כלכלתה וחוסנה של ישראל.

2.עקרונות מנחים

• שוק חופשי והתערבות ממוקדת – העדפת מנגנונים המשמרים תחרות ומצמצמים התערבות ממשלתית ישירה, תוך שימוש בתמריצים והטבות רגולטוריות.
• הרחבת מעגל המשרתים ושימורו – שילוב בין מעטפת המגינה על המוטיבציה של המשרתים לבין תנאי זכאות ותמריצים המעודדים אזרחים נוספים להצטרף למעגל השירות.
• מערכת תמריצים מאוזנת – שילוב בין הטבות כלכליות, התאמות רגולטוריות ותנאי זכאות החלים על היחיד ועל מוסדות.
• תגמול באמצעות מנגנוני השוק – עידוד מעסיקים ונותני שירות להעסיק משרתים ולהעניק להם תנאים מועדפים, בין היתר באמצעות הטבות והקלות רגולטוריות.
• זכאות מבוססת שירות – התניית סעדים והטבות כלכליות שמעניקה המדינה בביצוע שירות צבאי או אזרחי־ביטחוני, בהתאם להגדרות שיקבעו.
• המשפחה כיחידת התייחסות – הכרה בהשפעת השירות על התא המשפחתי והחלת שיפויים, תגמולים והטבות על בני ובנות זוג וילדים.
• ודאות ארוכת טווח – עיגון ההסדרים בחקיקה קבועה, ולא בהחלטות זמניות או במענים חד־פעמיים.

3.הגדרות

• שירות צבאי: שירות בצה״ל או שירות אזרחי־ביטחוני.
• שירות מילואים פעיל: שירות של יותר מ־30 ימי מילואים בשנה; או מצב שבו קרוב משפחה מדרגה ראשונה, התלוי במשרת, הוא נכה צה״ל בשיעור העולה על 50%. לגבי משרת קבע, שנות הקבע ייחשבו כשנות שירות מילואים פעיל.
• שירות קרבי: שירות בתפקיד קרבי או בתפקיד תומך לחימה.
• שירות משמעותי: שירות משמעותי כהגדרתו בצה״ל.
• שלב ב׳ / מסלול מיוחד: מסלול שירות מקוצר או ייעודי המוכר על ידי צה״ל לבעלי פטורים או התאמות מיוחדות.
• מדרג השירות: שירות אזרחי־ביטחוני ← שירות צבאי שאינו קרבי ← שירות מילואים / שירות צבאי קרבי ← שירות מילואים קרבי.

4.תעסוקה ועסקים עצמאיים

המגזר המשרת, ובפרט משרתי המילואים, מתמודד עם פגיעה מצטברת ברציפות התעסוקתית, בקידום המקצועי וביכולת לבנות קריירה יציבה. היעדרויות הנדרשות מכוח השירות יוצרות חוסר ודאות לעובד ולמעסיק ועלולות להפוך את שירות המילואים לחיסרון תחרותי בשוק העבודה.

המהלך המוצע נועד לצמצם את הפגיעה במעסיקים ואף ליצור תמריץ להעסקת משרתי מילואים. אין מדובר בסבסוד שכר ישיר, אלא במנגנון לאיזון כשל שוק: שיפוי מעסיקים, תמריצי מס ומענקים המבוססים על קריטריונים ברורים. כך ניתן ליישב בין צורכי הביטחון הלאומי לבין שוק עבודה חופשי ומתפקד.

שכירים ומעסיקים

1. 1.שיפוי מעסיקים בגין התנאים הסוציאליים המשולמים לעובד שנעדר בשל שירות מילואים.
2. 2.מענק שנתי לחברות המעסיקות משרתי מילואים או בנות זוג של משרתי מילואים, על בסיס הקריטריונים הבאים:
   • 20% מעובדי החברה הם משרתי מילואים או בנות זוג של משרתי מילואים.
   • לפחות 5% מן העובדים שקודמו בשנה החולפת היו משרתי מילואים או בנות זוג של משרתי מילואים.
   • מעבר לספים אלה, כל משרת מילואים שיועסק או יקודם יגדיל את סכום המענק בשיעור קבוע.
3. 3.בחברות ממשלתיות וציבוריות, לפחות 5% מהתקנים יאוישו בידי משרתי מילואים.
4. 4.עידוד הכשרות מקצועיות ומתן הכשרות ללא עלות למשרתי מילואים באמצעות שירות התעסוקה.
5. 5.משרתי מילואים קרביים פעילים יקבלו תוספת שנתית של 2% לפנסיה מקופת המדינה, בגין תקופת שירות המילואים הפעיל.

עצמאים, בעלי עסקים ופרילנסרים

1. 6.עסק קטן העומד באחד מהתנאים שלהלן יהיה זכאי להפחתה של 2% במע״מ (או זיכוי מס מקביל):
   • העסק בבעלות משרת מילואים קרבי פעיל או בת זוג של משרת מילואים קרבי פעיל.
   • 30% מעובדי העסק הם משרתי מילואים קרביים פעילים.
2. 7.עוסק פטור שהוא משרת מילואים פעיל, ושהעסק שלו פועל יותר משנה, יהיה זכאי להחזר כספי בגובה חודש פעילות ממוצע — החלק השנים־עשר מן הסכום שעליו דיווח.
3. 8.הגנה מביטול חוזים והתקשרויות: איסור בחוק על ביטול חוזים עסקיים או התקשרויות עבודה עם עצמאי בשל יציאה לשירות מילואים.
4. 9.קרן פיצויים והמשכיות עסקית: הקמת מנגנון פיצוי מהיר וישיר לעסק זעיר ועצמאי בגין אובדן הכנסות עתידיות והוצאות קבועות, ללא סרבול בירוקרטי.
5. 10.אורכות רגולטוריות אוטומטיות: דחייה אוטומטית בכוח החוק במועדי דיווח ותשלומים לרשויות (מע״מ, מקדמות מס, ביטוח לאומי) ולהגשת הצעות למכרזים עבור עצמאי הנמצא בשירות.

5.בריאות ובריאות הנפש

שירות צבאי ומילואים, ובייחוד שירות קרבי, כרוך בשחיקה פיזית ונפשית ייחודית, שלעיתים מתבטאת רק שנים לאחר השירות. ההשפעה אינה מוגבלת למשרת עצמו, אלא נוגעת גם לתא המשפחתי. טיפול מאוחר, מקוטע או שאינו מותאם מגדיל את הסבל, פוגע בכושר העבודה ומעמיס על מערכת הבריאות בטווח הארוך.

במהלך המלחמה הפכו קציני בריאות הנפש במילואים לחלק אורגני מן החטיבות. הם העניקו מענה לחיילים במצוקה, קיימו מפגשים לפני הלחימה ואחריה, ייעצו למפקדים וסייעו בעיבוד אירועי שגרה, טראומה ושכול. דווקא בשלב החזרה הביתה, שבו עשוי לגדול הצורך במענה נפשי, מצטמצמת המעטפת הצבאית.

המענים בקהילה ובאגף השיקום חשובים, אך הגישה אליהם עשויה לחייב הליך בירוקרטי והכרה בפגיעה משמעותית. הצעדים המוצעים — המשכיות טיפול, מרכזי חוסן וקיצור תורים — נועדו לאפשר מענה מוקדם, נגיש וממוקד לאוכלוסייה בעלת פרופיל סיכון ייחודי שנוצר עקב השירות.

1. 1.בניית מערך המבוסס על קציני בריאות הנפש האורגניים של היחידות, בשירות קבע או במילואים. המערך יאפשר טיפול במשרתי מילואים גם מחוץ לבסיס וללא זימונם לשירות, תוך שמירה על הרצף הטיפולי והיכרות עם נסיבות השירות. הטיפול יתקיים בשיתוף קצינות נפגעים וגורמי טיפול, במרכזים נגישים בפריסה קהילתית.
2. 2.הקמת מרכזי חוסן בפריסה ארצית, הכוללים אנשי בריאות הנפש ומעניקים תמיכה:
   • למשרתי מילואים גם לאחר סיום שירות המילואים הפעיל.
   • לבני ובנות זוג ולילדים של משרתי מילואים.
3. 3.קיצור תורים למשרתי מילואים קרביים, במתכונת דומה להסדר הנהוג לגבי ניצולי שואה.
4. 4.הצגת חיווי בתיק הרפואי אצל רופא המשפחה כי מדובר במשפחה של משרת מילואים.
5. 5.מתן אפשרות למשרת המילואים לאשר העברת מידע מקצין בריאות הנפש הצבאי לרופא המשפחה.
6. 6.סדנאות מעבר וזמן עיבוד חובה: הגדרת סדנאות מעבר ועיבוד חוויות לחימה כחלק מובנה מימי השירות הפעיל לפני החזרה לשגרה האזרחית.
7. 7.הרחבת סל הטיפולים המשלימים: הכרה בסל טיפולים רחב (כגון הידרותרפיה, רכיבה טיפולית וטיפול באמנות) במסגרת המעטפת הנפשית למשרתים ומשפחותיהם.

6.אקדמיה ומחקר

שירות צבאי ומילואים דוחה את הכניסה לאקדמיה, מאריך את משך הלימודים ומקשה על שמירת רצף לימודי. הפער נוצר בשל שירות למדינה, ועלול להפוך לחסם חברתי וכלכלי ולפגוע בניידות החברתית ובהון האנושי.

ההצעות מאזנות בין נגישות להשכלה גבוהה לבין שמירה על סטנדרטים אקדמיים. סבסוד מדורג, הלוואות והקלות נקודתיות המבוססות על שירות נועדו לתקן את הפגיעה שנוצרה, לחזק פריון עתידי ולעודד המשך שירות משמעותי.

1. 1.העדפה מתקנת: במלגות ממשלתיות ללימודים אקדמיים, בהרשמה למעונות ולמוסדות ובקבלה לתארים שמספר המקומות בהם מוגבל, תינתן קדימות למועמדים ששירתו בצה״ל מתוך קבוצת היעד הרלוונטית למלגה או למסלול, כגון תושבי פריפריה או דור ראשון להשכלה גבוהה.
2. 2.למי ששירת בשירות צבאי סדיר או בשירות אזרחי־ביטחוני תינתן הלוואה בריבית של 0%, שהחזרתה תחל לאחר שלוש שנים ותתאפשר במסלולי פריסה נוחים.
3. 3.למשרת מילואים שביצע לפחות 30 ימי שירות בשנה:
   • החזר שנתי של 5,000 ש״ח בגין לימודים לתואר ראשון בכל מוסד לימודים.
   • פטור מארבע נקודות זכות בכל שנת לימודים.
   • הפחתה של חמש נקודות מסף הזכאות להצטיינות שנתית.
4. 4.לוחמים ותומכי לחימה יהיו זכאים למימון מלא במסגרת "ממדים ללימודים".
5. 5.לוחמי יחידה קדמית — ובכפוף לבחינת הרחבה לכלל היחידות הסגורות — שביצעו לפחות 90 ימי מילואים במצטבר במהלך התואר הראשון, יהיו זכאים להפחתה של חמש נקודות מסף הקבלה לתואר שני או מסף הזכאות להצטיינות.
6. 6.הארכת מלגות מחקר וזמני הגשה לתארים מתקדמים: הארכת מלגות קיום לדוקטורנטים ולפוסט־דוקטורנטים בהתאם לימי המילואים, לצד הארכת מועדי הגשת תזות ומאמרים ללא פגיעה במעמד האקדמי.
7. 7.שימור מקום במעבדות ומחקרים: חובה על מוסדות אקדמיים לשמר את מקומם של חוקרים במעבדות ובפרויקטים מחקריים ומניעת הדרתם עקב היעדרות בשל שירות.

7.מיסים

מערכת המס מבטאת סדרי עדיפויות ציבוריים. כאשר שירות ביטחוני מצטרף להשתתפות גבוהה בעבודה ובתשלום מסים, נדרש מנגנון שיכיר בתרומה האזרחית באופן ברור ומדורג. היעדר התאמה בין השירות לבין מדיניות המס עלול לשחוק את האמון ואת המוטיבציה.

1. 1.כל אחת מן הקטגוריות הבאות תזכה בחצי נקודת זיכוי במס, באופן מצטבר:
   • שירות צבאי סדיר או שירות אזרחי־ביטחוני.
   • שירות מילואים פעיל של 30 ימים בשנה; בני זוג יוכלו לבחור מי מהם יממש את חצי נקודת הזיכוי.
   • מעבר ל־30 ימי מילואים: 0.25 נקודת זיכוי לכל חמישה ימי שירות נוספים, עד לתקרה כוללת של ארבע נקודות זיכוי. בני זוג יוכלו לבחור מי מהם יממש נקודות אלה.
   • שירות קרבי בסדיר.
   • שירות קרבי במילואים.
2. 2.הטלת מס ביטחון על מי שלא שירת ולא קיבל פטור מטעמי בריאות הגוף או הנפש: 1%–2% מן ההכנסה, בסכום שלא יפחת מ־100 ש״ח בחודש ולא יעלה על 300 ש״ח בחודש, מגיל 18 ועד גיל הפרישה.

8.דיור

דיור הוא מרכיב מרכזי ביציבות כלכלית ומשפחתית. שירות מילואים עלול לפגוע ביכולת לצבור הון עצמי, לעמוד בתשלומי משכנתה ולתכנן רכישת דירה, במיוחד בקרב צעירים ומשפחות בתחילת דרכן.

1. 1.למשרת מילואים שביצע יותר מ־30 ימי שירות בשנה ומשלם משכנתה: הקפאת תשלומי המשכנתה למשך תקופת השירות. הפחתת גביית הריבית ואי־גביית ריבית בתקופת ההקפאה.
2. 2.משרת מילואים פעיל שאין בבעלותו דירה יקבל החזר שכר דירה בגובה 800–1,200 ש״ח, בהתאם לאזור מגוריו, עבור תקופת השירות.
3. 3.משרת מילואים קרבי או תומך לחימה יהיה זכאי להנחות ברכישת קרקע:
   • 75% באזור עדיפות לאומית.
   • 50% ביישובים המדורגים 5 ומטה במדד הפריפריאלי.
   • 30% ביישובים המדורגים 7 ומטה במדד הפריפריאלי.
4. 4.משרת מילואים פעיל, שביצע יותר מ־30 ימי שירות בשנה, יקבל מן המדינה החזר בגובה 50% מתעריף הארנונה היומי בעבור כל יום מילואים באותה שנה. ההחזר יינתן מתקציב המדינה ולא כהנחה עירונית.
5. 5.בנוסף להתאמת הפטור ממס רכישה למי שלא שירת, כמפורט בפרק "תמיכה כללית סוציו־אקונומית", משרתי מילואים פעילים יהיו זכאים למס רכישה מופחת.
6. 6.המדינה תכיר בשירות ביטחוני פעיל כגורם סיכון כלכלי ייחודי הנובע מפעולתה, ותקים מנגנון קבוע של ערבות מדינה חלקית לאשראי עבור משרתי שירות סדיר, משרתי מילואים ובני משפחותיהם. הערבות תינתן דרך המערכת הפיננסית הקיימת, בשיעור מדורג שלא יעלה על 40% מן ההתחייבות, במסלולים ייעודיים לדיור ראשון, לעסקים קטנים ולעצמאים, ללימודים ולהכשרה מקצועית וכן לגישור בתקופות שירות ממושכות. המנגנון לא יחליף בדיקת אשראי רגילה, יותיר את ניהול הסיכון בידי הגוף המממן ולא מהווה העברה תקציבית ישירה או קצבה.

9.אשראי, ביטוח ופנסיה

שירות ביטחוני פעיל עלול להיתפס במערכת הפיננסית כגורם המגדיל סיכון בשל פגיעה אפשרית ברציפות התעסוקתית. תפיסת מעמד המשרת מבקשת למנוע מצב שבו היענות לקריאת המדינה מצמצמת את הנגישות לאשראי או מייקרת אותו.

1. 1.הכרה בשירות כמאפיין המעיד על סיכון אשראי נמוך.
2. 2.הוספת סטטוס משרת למידע האשראי, באופן שיאפשר ריבית מופחתת, אישור מהיר יותר ומסגרות אשראי גבוהות יותר.
3. 3.הפעלת ערבויות מדינה חלקיות לבנקים, בלי שהמדינה תעביר תשלום ישיר ללווה.

במסגרת המהלך יוכרו מסלולי אשראי ייעודיים והגנות אוטומטיות בתקופות שירות, ובפרט לעצמאים, עצמאיות ובעלי עסקים קטנים. בנקים, חברות אשראי וגופים מוסדיים יוכלו להעניק ריבית מופחתת, מסגרות רחבות ותנאים מועדפים על בסיס זכאות הנגזרת משירות.

10.תחבורה ציבורית

משרתי מילואים נדרשים לניידות גבוהה וגמישה, לעיתים בתנאי לחץ ובזמני התרעה קצרים. במקביל, למדינה אינטרס להפחית עומסי תנועה ולעודד שימוש בתחבורה ציבורית. קרדיט תחבורתי מדורג מאפשר לחבר בין שני היעדים באמצעות תגמול אישי, מדיד ושימושי.

כל משרת מילואים פעיל יהיה זכאי לקרדיט תחבורתי אישי לטעינה ביישומון, ברב־קו או בחוגר:

• בשעות השיא, כל נקודה תהיה שווה שקל אחד.
• בשעות השפל, בין 09:30 ל־15:30, כל נקודה תהיה שווה שני שקלים.

היקף הקרדיט ייקבע לפי מספר ימי המילואים שבוצעו בשנה הקודמת:

• 500 נקודות בעבור 30–40 ימי מילואים.
• 100 נקודות נוספות בעבור כל עשרה ימי מילואים נוספים.

11.מכרזי המדינה

מדינה היא צרכן מרכזי במשק ובכוחה לעצב נורמות אזרחיות באמצעות התקשרויותיה. שילוב קריטריונים הנוגעים להעסקת משרתים ולהטבות עבורם בתנאי מכרזי המדינה יגדיר רף אזרחי ברור ויתגמל תרומה באמצעות מנגנוני שוק קיימים.

חברה המגישה הצעה במכרז מדינה תידרש להעסיק עובדים ששירתו בשירות צבאי בשיעור של 10% לפחות מכלל עובדיה. חברות פרטיות המספקות שירות לציבור יידרשו, כחלק מתנאי הסף במכרז, לעמוד בקריטריון של מתן הטבות לאוכלוסיית המגזר המשרת.

12.תרבות ופנאי

תרבות ופנאי תורמים לחוסן האישי, המשפחתי והחברתי. עבור מי שמשרתים לאורך זמן, נגישות לפנאי היא גם כלי להתאוששות ולחיזוק תחושת השייכות.

מוצעת כניסה ללא תשלום למגזר המשרת בכל מתקן תרבות שבבעלות המדינה. זהו מנגנון הוקרה אזרחי ממוקד, שאינו פוגע בשוק הפרטי ואינו כרוך בעלות תקציבית משמעותית.

13.תנאי שירות

שכרם של לוחמים ותומכי לחימה צריך לבטא את זמינותם המלאה, את הסיכון ואת השחיקה הכרוכים בתפקידם. שכר הנמוך משכר המינימום האזרחי אינו תואם את חשיבות השירות ואת צורכי הקיום הבסיסיים של המשרתים.

מוצע להשוות את שכר הלוחמים ותומכי הלחימה לשכר המינימום. זהו תיקון בסיסי המשקף את ערך השירות ומצמצם תלות עתידית במנגנוני רווחה.

14.חינוך

מערכת החינוך מעצבת נורמות אזרחיות לטווח ארוך. עיגון ערכי אזרחות, ציונות ושירות בליבת החינוך, לצד התאמת תקצוב מוסדות לשיעורי הגיוס, יכול לחזק אחריות אזרחית ולהרחיב את מעגל המשרתים.

1. 1.הגדרת לימודי אזרחות והיסטוריה של הציונות כחלק מלימודי הליבה, כתנאי לקבלת תקצוב ציבורי למוסד החינוכי.
2. 2.התאמת תקצוב מוסדות לימוד לשיעורי הגיוס: מוסד שלפחות 50% מבוגריו בשנה החולפת התגייסו לשירות צבאי משמעותי יקבל תוספת תקציבית (בשיעור מדורג של 5%–15%).
3. 3.הפיכת שנת הלימודים האחרונה בתיכון לשנת שירות/מעורבות הנכללת במניין 12 שנות הלימוד ומזכה בתעודת בגרות מלאה, תוך מתן אפשרות בחירה והתאמת המסלול.

15.תמריצי חינוך למגזר המשרת

השירות משפיע על התא המשפחתי כולו. בני ובנות זוג, ילדים ומשפחות עם צרכים מיוחדים מתמודדות עם פגיעה אפשרית בפרנסה, בשגרה וביציבות הביתית. מעטפת חינוכית קבועה מאפשרת למשפחות לתכנן את חייהן ומצמצמת את השחיקה הנלווית לשירות ממושך.

1. 1.מתן עדיפות ברורה ומשמעותית בקבלה למעונות יום.
2. 2.מענק חודשי למסגרות פרטיות למשרתי מילואים בתקופת השירות, וכן במשך תקופה נוספת השווה ל־50% ממשך השירות לאחר סיומו.
3. 3.תגבור לימודי ושיעורים פרטיים לילדי המגזר המשרת, בדגש על ילדי משרתי מילואים.

16.מעטפת משפחתית

• עיגון בחקיקה קבועה של מלוא המעטפת המשפחתית הניתנת כיום למשפחות משרתי מילואים.
• הרחבת המעטפת למשפחות שבהן ילדים או בני משפחה עם צרכים מיוחדים.

17.הגנות משפטיות, רישוי ורגולציה

1. 1.עצירת הליכים והתיישנות: הקפאת מרוץ הזמנים ומניעת נקיטת הליכים משפטיים (כגון הוצאה לפועל, תביעות אזרחיות, מועדי הגשת כתבי הגנה) כנגד משרת מילואים בזמן שירותו ולמשך 30 יום לאחר שחרורו.
2. 2.ייעוץ וסיוע משפטי חינם: מתן סיוע משפטי מטעם המדינה (ללא מבחן הכנסה) בתחומים אזרחיים שנפגעו עקב השירות.
3. 3.פטור מאגרות מדינה: פטור או הנחה משמעותית באגרות ממשלתיות שוטפות (נהיגה, נשק, דרכונים, אגרות רישוי מקצועי) למשרתי מילואים פעילים.
4. 4."מסלול ירוק" בשירות המדינה: מענה מהיר ותיעדוף בפניות משרתי מילואים פעילים למשרדי ממשלה ורשויות מקומיות.

18.עידוד חדשנות והייטק

תמריצי מדינה לחברות הזנק (Start-ups): מסלול הטבות מיוחד ברשות החדשנות לחברות בשלבים מוקדמים (Seed / Round A) המשמרות ומעסיקות משרתי מילואים, לשם הגנה על חברות עתירות ידע שבהן היעדרות עובדי מפתח קריטית לקיומן.

19.תמיכה כללית סוציו־אקונומית

מוצע להתאים הטבות מדינה למדרג השירות, תוך הבחנה בין מי שקיבל פטור מטעמים המוכרים על ידי צה״ל, מי שנמצא בשלב ביניים או במסלול שירות כללי, ומי שביצע שירות קרבי.